חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

איוון לוי 

איון (יעקב) לוי

בן אודרי (מרים) וז’אן (יהודה)

 

נולד בצרפת י”ח סיון תשכ”ג  10.6.1983

נפטר בחולתה י’ טבת תשס”ט

 

 

 

איוואן הגיע לראשונה לחולתה כנער,בעקבות הקשר שהיה

לאריה בר עם אביו, ז’אן לוי,  בתעשיית הנעליים.

הוא היה אז נער, והתלהב מאוד מהמקום, מהאנשים, ומבעלי החיים.  מייד מצא את מקומו בעזרה לעמיחי בכלביה, והיה נוסע אתו בנאמנות לטפל בכלבים בקרית שמונה ולהביא להם מזון. היה קיץ, הקטיושות נפלו על קרית שמונה מדי יום, ואריה ביקש את איוואן להשאר כאן ולא להגיע למקום הסכנה . הוא חש אחריות על הילד, ולא רצה לסכן אותו. אבל איוואן ענה בפשטות:  אם עמיחי נוסע למקום המסוכן מדי יום , גם אני יכול !

את אביו, ז’אן, הכרנו מבקוריו הרבים אצלנו, ובעיקר מידו הרחבה ומרצונו האמיתי לעזור ולסייע ככל שניתן – החל מרכישת אמבולנס, קניית מחשב למרפאה, השתתפות בבניית בית האגם וברכישת המנוף להקלה על הטיפול בחולים. חולתה היתה לו כבית שני ורק טבעי היה  שגם איוואן יבוא אלינו שוב.

איוואן  שהה כאן  בחופש הקיץ, ואחר כך ביקר מדי פעם. כשהגיע בפעם האחרונה, היה זה לאחר כמה מסעות בעולם, לאחר ניהול מסעדה בקריביים, ובהחלטה נחושה – להשתקע בחולתה. לאחר שהתקבל לחברות, החל בתכניות לבניית הבית. בית מיוחד, שישמש אותו, וגם את הוריו לכשיגיעו הנה. עבר זמן, ליווינו אותו בשלבים השונים של הבניה, כשהוא נהנה מהבנין ההולך ונבנה, ומקבל את הצורה שדמיין לעצמו. בשנה האחרונה עסק הרבה בטיפוח הבית, בתכנון האדניות, ובמה שישתול בהן, וכמובן, בטיפול בחתול האהוב עליו. הוא קשר קשרים עם החברים הצעירים, והרגיש בבית. מדי בוקר היה לוקח את האפניים ויוצא לסיבוב מקיף בכבישים ובשדות, היה נעים לפגוש אותו, תמיד במאור פנים ובברכה, בשאלה מה נשמע, ובשיחה חברית.

לאחרונה, לאחר שז’אן ביקר בבית החדש, דיברנו על הביקור של שני ההורים – שיהנו מהפינה שנבנתה בשבילם. הוא קיווה שיוכלו ליהנות כאן.

לצערנו, לא זכה. הוא הלך לעולמו בשקט, בחשאי, בלי שנשמע קולו, מבלי שקרא לעזרה. אילו רק הזעיק מישהו !

על קיר הבית, בכניסה, חקוק פרק קכא מתהילים המתחיל במלים:”אשא עיני אל הרים, מאין יבוא עזרי”….אבל עֶזרוֹ לא בא.

נזכור אותו כבחור צנוע, נעים הליכות, ומסביר פנים, חביב ואהוד על כולם.

לאודרי ולז’אן – תנחומינו הכנים על אבדתכם הגדולה. מי יתן ולא תדעו עוד צער.אנו אתכם באבלכם העמוק. 

 

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן