נולד בקווקז ב 2.4.1918.

ב 1924 עלה עם הוריו לארץ במסגרת קבוצה של כ 30 משפחות חקלאיות יהודיות שהתכוונו לחדש את ההתיישבות במחניים. הניסיון לא צלח והמשפחה עברה לחיפה.

מאוחר יותר עברו לרחובות. שם הצטרף לתנועת “הצופים העובדים”, ובאחד המפגשים הארציים פגש את ירחמיאל אסא (ז”ל), שהציע לו להצטרף אל “המחנות העולים”. שם גם פגש את חזי רובין (ז”ל).

כבר בגיל 16 רצה להגיע לקיבוץ. נשלח להכשרה בנען, בה היו כ 15 חברים, אך רק חמישה מהם נותרו עד הסוף, בהם שמעון.  באחד הימים, בחדר האוכל, פגשה בו מניה שוחט, שהציעה לו לעבור לתל חי. שם צורף לקבוצה של כשלושים חברה’. אליה צורפה מאוחר יותר קבוצת העולים מגרמניה.

אחרי שנתיים מגיע לחולתה. באחד ממארבי הערבים בביצות החולה הוא נפצע. כאשר נחטפו שלושה חברים לסוריה, לשמעון היה היתר מיוחד לבקרם.

כשהוחל, בבניית נקודת הקבע לחולתה, היה אחראי לריכוז והכנת השטחים למספוא.

במלחמת השחרור נקבע כמפקד המחלקה של חולתה ויסוד המעלה שיצאה לעזרת המושבה משמר הירדן. שם נפצע שוב. אדית, שהגיעה לחולתה ב 1938, ליוותה אותו אל ביה”ח.

ב1940 נישאו. נולדו אסף (1940), ענת (1943) ואבינועם (1951).

ב 1958 עזבו לביה”ס כדורי, משם הגיעו לכפר ורבורג.  אחרי כשלוש שנים החליטו לחזור.

ב 1973 שימש כמא”ז של חולתה. מיד אחרי המלחמה גויס להדרכת עולים מקווקז.

ב 1992 נפטרה אדית. ב 2015 שכל את בנו אבינועם.

נפטר בחולתה ב 21.12.2008.

(תקציר מתוך ראיון שערכה מזל מסטר, ז”ל.)