הספד לישראל אבישי (לוסטיג)        

                                           31.7.2017

ישראל נולד ב1934 בתל אביב. את לימודיו  העממיים למד בבית הספר ביאליק שבדרום תל אביב. בנוסף היה חניך בצופי הים בתל אביב שאת פעילותם ביצעו בנחל הירקון.

בהיותו בגיל 16, בשנת 1950, הגיע לחולתה ונקלט בקבוצת אמירים שהתחנכו ביגור ובבית אורן. בשנת 1952 התגייס לצהל ושירת בחיל הקשר. לאחר שסיים תקופת של”ת, בקבוץ כפר סאלד במסגרת השרות הצבאי, השתחרר וחזר לחולתה.

ישראל הכיר את בתיה בחולתה וביג’  בסיון תשט”ו נישאו. לאחר נישואיהם נולדו ארבעת ילדיהם: אביב הבכור, התאומים דגן ורותם ויהודית בת הזקונים. ילדים אלה ילדו להם 13 נכדים ושני נינים!

ישראל למד בסמינר עליית הנוער בירושלים ומאוחר יותר למד במכון אבשלום קורס מורי דרך. במקביל השלים לימודי גאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

תחום ידיעת הארץ היה מאד קרוב לליבו ולאורך שנים רבות השתלם בתחום זה בתל חי יחד עם חברים רבים באזור.

בחולתה, לאחר תקופת הלמודים הראשונה, חינך יחד עם אליהו כהן ז”ל, את קבוצת אשמורה וקבוצת שביט. קבוצות אלו נקראו “הכשרה צעירה” והן למעשה היו המשך פעילותה של “עליית הנוער”.

לימודי הגאוגרפיה באוניברסיטה ובמכון אבשלום איפשרו לו לעבור להוראה בבית ספר הר וגיא. שם  הוא ליווה את קבוצות שפירית וגפן.

ישראל היה ידען גדול. כינינו אותו “אנציקלופדיה מהלכת”. התחום שאהב מכל היה לטייל ולהדריך טיולים בכל רחבי הארץ.  במקביל לעבודתו השוטפת לקח על עצמו ישראל לארגן טיולי משפחות בשבתות בחולתה. הפעילות גברה לאחר מלחמת ששת הימים, כשהגולן הפך להיות שלנו ונפתחו מרחבים לטיולים.

ישראל ובתיה בבגרותם, לאחר שילדיהם יצאו את הבית, חיו חיי זוגיות יפים. במיוחד בא הדבר לביטוי כישראל סעד את בתיה בשנותיה האחרונות כאשר מאור עיניה דעך. ישראל היה מאור עיניה.

בחולתה, התבלט ישראל בפעילותו החברתית שהתבטאה בחברות בועדות ובהשתתפות פעילה באסיפות. כמו כן מילא תפקידים שונים כסדרן עבודה, סדרן רכב רכז קניות ונהג בריאות.

בשנים האחרונות תש כוחו וזכרונו הלך ונחלש. היה קשה לראות אדם שבמהלך חייו הפגין ידע וסקרנות, הולך ודועך.

יהי זכרו ברוך.