אליהו פרננדס 

בן אסתר ויוסף פרננדס

נולד בירושלים בכ”ג תמוז תרע”ז   13.7.1917

נפטר בחולתה בכ”ח בשבט תשע”ד

בעלה של מיכאלה ז”ל

אביהן של דליה,נעמי, חנה’לה, רותי, עמית  וזיזה

סב לנכדים ונינים רבים

             ממיסדי חולתה, “התֶּלְחַיינִיקִים” 

­­­­­                                        אליהו פרננדס

אליהו נולד בירושלים בשכונת נחלאות ב13,7,1917

ההורים: האב ספרדי ס”ט, 8 דורות, האם ,מוצאה מחאלב, סוריה,

בילדותו למד ב”חדר”, אך האב רצה שילמד גם שפות וע”כ עבר ללמוד בבי”ס, שם  למד צרפתית וגרמנית.

אח”כ למד בבה”ס תחכמוני והצטרף לתנועת הנוער “הלגיון”, תנועה שהייתה טרום “המחנות העולים”, דבר שלא היה לשביעות רצון האב. פעם אחת לאחר פעולה ספג מכות מהאב ואז החליט לעזוב את הבית. בגיל 14

הלך ל”נוער העובד”, פגש את שמריהו גוטמן ,שהיה שם מדריך, והוא שלח אותו להכשרה בנען.

בנען עבד בפרדס ובביקור הראשון של ההורים קיבל מהם מתנה מפוחית יד ובכך הבין שההורים השלימו עם שהותו בקיבוץ. מפוחית זו ליוותה כל התכנסות של ה”חברה” – אליהו במרכז ומסביבו חברים שרים או רוקדים. כך שנים רבות, כאשר מאוחר יותר ניגן גם במפוחית פה.

לאחר כחצי שנה הגיעה בקשה מהנוער העובד לעלות לתל- חי “להכין את השטח” לנוער העולה מגרמניה. אליהו עובר לתל- חי ועוסק בשיפוץ בתים.

בתל-חי מתגבשת חברה המורכבת מנוער עולה עם נוער ישראלי. גרים בתל-חי ועובדים בכפר גלעדי. כעבור זמן מה מתחילים לחשוב: מה יהיה  הלאה? אחרי שנתיים ירדו 5 חברים לעבוד ביסוד המעלה ואליהו ביניהם הוא עובד אצל ה”שויחט”. נחום הורביץ טיפל במעבר לחצר הכשרת-הישוב, לחוף  האגם, ומצטרפים עוד חברים. ביסוד המעלה אין מספיק עבודה וע”כ יוצאים לעבודת חוץ. אליהו יוצא לסדום שם  הכיר את מיכאלה שעבדה במטבח. לאט לאט נירקם הרומן ואח”כ חתונה שהתקיימה בירושלים בבית המשפחה ובסדום הערבים ,שהיו ידידיו, הכינו  להם הפתעה, חאפלה  גדולה.

בסדום עבר קורס מפקדי כתות של הפלמ”ח וכשחזר לחולתא עסק  בלילות בהעברת מעפילים  שהגיעו מסוריה, לאיילת-השחר ולראש-פינה, נקודת הגבול. באחד הלילות “הצטרפו” שני אנשי בולשת לקבוצה ואליהו “נפל בפח”. הובל  לחיפה שם נחקר ועונה עד איבוד הכרה אך לא סיפר דבר.

כששוחרר, נשלח  לקיסריה היא שדות ים, כדי להסתתר ולנוח.

כשחזר לחולתא שוב גויס והפעם לאונר”א להצלת פליטים באירופה, עבר קורס אך לשווא, הוא לא הורשה לצאת מהארץ כי היה ב”רשימה השחורה” של הבריטים.

חזר לחולתא והחל לעבוד בנהגות כי יש לו רשיון,(דבר נדיר בימים ההם) אח”כ הצטרף לקואופרטיב שהיה עדיין בראש-פינה ושם החלה הידידות הטובה עם אורי ג.

בחולתא עבד מעט בדייג ,בעיקר בג”ארף, היה סדרן עבודה, רכז קניות, שבימים ההם עסק גם בענייני כספים, ולעת הצורך גם הלוואות מה”שוק האפור”. עבד מספר שנים במוסך ,היה אקונום ושנים רבות במפעל שם ריכז את מחלקת הגימור והאריזה. לאחר שעבר ניתוח בשתי רגליו חיפש עבודה  יותר קלה ועבר לויטראז”.

לאליהו ומיכאלה נולדו שש בנות: דליה  בשנת 1940 ואח”כ כל שלוש שנים לערך נולדו: נעמי, חנלה’ ,רותי ,עמית, ועליזה. משפחה  גדולה בה היה אליהו מאד גאה עד יומו האחרון.

אליהו היה איש משפחה, איש עבודה ואיש חברה .אהב להזמין אליו חברים ותיקים וגם צעירים. אהב לספר סיפורי עבר, לשיר, לרקוד ולנגן.

כך נזכור אותו.

        אליהו נפטר ב ל’ שבט תשע”ד, 31.1.2014

                                    יהי זכרו ברוך.