יובל גורן

נולד בחולתה ב31.5.1947 י’ב סיון תש”ז

נפטר ב6.5.2019 א’ אייר תשע”

בן לצבי גורן (גרינבאום) ובתיה (סגל)

בעלה של יפה גורן

אב ליזהר, גלעד, מיכל ותמר.

יובל יקר

האביב נאחז ברגעיו האחרונים בשביל החרציות הצהובות והפרגים האדומים בדרך ביתך כמחכה, שביל הצעידה היומית, שביל ,בו לא תלך עוד. ,תעלם תמונת הבוקר בשביל הצעידה היומית ,תמונה חדה ומאורת שלך יובל, טקס תמונת השגרה והביטחון של כל יום חדש. אתה חוזר מקניות, כשעל יד אחת תלויה שקית הכולבו והיד השנייה אוחזת בעיתון המקופל ,לא מתאפק ועוד בדרך מציץ אל כותרתו הראשית. היום תעלם תמונה זו לתמיד וגם השביל יישאר יתום.

אתמול עלתה נשמתך הגדולה השמימה, הגוף הגדול הלך וכלה מנת הייסורים גדלה וגברה – המוות גבה את רסיסי החיים האחרונים. עד רגעיך האחרונים האומץ ניצח את פחדיך וברגעים אלה נהגת מעשה הכנסת אורחים ,לרגע קט אזרת כוחות אחרונים לחיוך ,לפקיחת עיניים להמהום של שביעות רצון.ובעיקר לקבל את מיכל שהגיעה מרחוק ומלאה את סאת געגועיך.

יובל,

בחדר עבודתך הקטן תלוי צילום גדול של ילד בלונדיני קטן רוכן מעל גוש אבן גדול ומסתת, מסתת ויוצר מלב האבן את יצירתו. מרוכז כולך באבן מלא בדמיונך ומלווה ברוחך החופשית אותה חיפשת בכל צעד של האדם שבך של היוצר שבך. הניסיון לסתת וליצור בחומר בברזל בעץ ובאבן מלווים כל עשיה בחייך, פעמים רבות קטנו מלהבין.

יובל,

שמרת לא לאבד את הקשר אל הפנימיות באישיותך, את הדוגריות של סבתא בתיה החפה מכל הצטעצעות אימצת ,שמרת לא לקבל את מסווה של כוונות וערכים נעלמים ,שמרת לא לוותר על היסוד היצירתי שלא הובן ,ברחת מקלישאות. ניסית לממש פנטזיות אישיות חלומות ומשאלות שנדחו ותורגמו למילות התואר “עקשן”, “ראש קשה” מורד בנורמות. שופט מורים שלא רואים את ילדיך הצודקים תמיד נלחם במערכת ולא מוותר, נלחם במערכת הרפואית על פי תפיסותיך, קליינט לא קל. נלחם לא להחזיר ילד בורח בלילה מבית הילדים , “מאמן כדורסל” גם כשלא נבחר, שאיזי ישחק. זה בדמך צדק בסולם יובל.

יוצר ויוצר – לכל שאלה ,פתרון הנדסי לכל פורים יצירות מופת שגם ילדי זכו בהם ואבירי השחמט הקטנים פה היום מלווים אותך, לכל חנוכה סביבון רד.

לימודי הארכיטקטורה –שיא. תכנונים ודגמים מדהימים מדויקים ומיוחדים, מלא בגאווה בתערוכות מלא בשמחה בכל מבנה שמתרומם . כמעט בכל פינה נוגעים בפרויקטים של הנדסת היישוב, שאם אתה לא מספר לא יודעים ששלך הם . פרויקט דגם הגולן המוצב בקצרין הוא יצירה מרגשת ומיוחדת, יצירה מתפרצת אותה ליווינו ימים רבים משתאים ליכולות שלך. תמיד מחפש את הייחוד והפטנט. בעודנו לומדים לעשות ENTER במחשב אתה שוחה בו מרותק אליו ומתענג על הפעלתו. והרשימה של עשיית ארוכה ארוכה.

יובל יקר,

היית איש גדול עם רוחב לב של נתינה, הצטרפת ליפה לפתוח את ביתכם ברוחב הלב הזה. לא ידעת קמצנות מהי, לא ברגש לא בחשיבה לא ידעת קמצנו בקנית החשוב לך ובעיקר לא ידעת קמצנות על ארוחה טובה וכוסית בצידה.

נחינת ברוחב לב המאמין באדם ומוותר לחולשותיו על אף שסומנת כתמים בעולם עסקים קשוח. עניינה אותך רק העשייה והיצירה. לא הפסקת לסתת את האבן כילד ההוא.

בחשבון הנפש של האהבה מקופלים נכסיך, כחמישים שנות היחד עם יפה, ילדיך המצליחים ונכדיך הם עולם האמת שלך ולהם פרשת שמיכת מגן אוהבת ומהם שאבת גאווה מתפרצת.

בימי החולי והקושי עטפו גם הם אותך באפוד מגן של מסירות ואהבה בלתי נלאית למלא כל גחמה לחפש כל פתרון ובעיקר להביא אותך הביתה, חזרה לגליל.

עטפו אהבו ולא עזבו לרגע. הורידו את השמיים וקטפו כוכבים בשבילך.

ואנחנו, יובל, אנחנו כבר לא נראה סרט בנטפליקס.?

נוח בשלווה שכל כך חיכית לה.

כתבה: לאה צוקרמן.