קיבוץ חולתה

חולתה שוכנת בדרומו של עמק החולה, בלב שדותיה ומטעיה.  אלה משתרעים מכביש איילת השחר–מטולה במערב ועד הירדן במזרח. בחולתה כמאתיים בתי אב.

הקיבוץ מצוי בתנופת בנייה וקליטה, המשיבה הביתה רבים מבניו ומרעננת את ההרכב החברתי במשפחות חדשות המחפשות חיי קהילה עשירים ושקט כפרי. השקט המבוקש נמצא להן בצל צמרות העצים שניטעו באדמת המקום מאז ההתיישבות בגבעה זו לפני שבעה עשורים.

ראשוני חולתה הגיעו בספטמבר 1936 לשפת אגם החולה כדי לסייע במדידות לקראת ייבוש ביצת החולה. עד שהתממש הייבוש חלפו שנים רבות ובינתיים צמח כאן קיבוץ הדייגים הראשון בארץ ישראל. תקופה זו נצרבה עמוק בזיכרון הקולקטיבי של חולתה והדיה מצויים גם בפרק ‘קצת היסטוריה’ באתר זה.

מייסודה ועד 1967 הייתה חולתה ישוב ספר סמוך לגבול סורי עוין. השנים ההן הותירו צלקות ויחד עמן גאווה גדולה על נחישות העמידה.

מאז ייבוש החולה וגוויעת הדייג הפכה חולתה ליישוב חקלאי ובהמשך פיתחה גם תעשייה. סביב שנת 2000 נקלע הקיבוץ  למשבר חברתי וכלכלי שהאיץ שינויים מפליגים באורחות החיים. היום זהו קיבוץ מתחדש השומר על רמה מסוימת של ערבות הדדית ומחזיק באמצעי ייצור משותפים.

בחולתה מערכת חינוך מבוקשת לגיל הרך הקולטת ילדים רבים מהסביבה, ביה”ס היסודי “מבוא גליל” נמצא בקיבוץ באיילת השחר, וביה”ס התיכון “הר וגיא”, בקיבוץ דפנה.

חיי התרבות בקהילה המתרחבת שואבים השראה מהמסורת המפוארת של ה”קיבוץ הישן” ומתרעננים ביוזמות צעירות וכוחות חדשים.

אנו נכנסים עתה לשנת 85 לקיבוץ (2021) , הקיבוץ יכול להתגאות בשתי שכונות חדשות אשר התמלאו ומתמלאות במשפחות נקלטות.