80 לחולתה  –  סיפור רקע , מתי ואיפה:

בתחילת המאה ה-20 שלטה האימפריה  העותומנית  בצפון ארץ ישראל. את עמק החולה מסרה לידיהם של שני עשירים לבנוניים שהתחייבו לפתח בו חקלאות, ולשם כך  הוקמה “החברה הסורית-עות’מנית לחקלאות”. אך אז פרצה מלחמת העולם הראשונה, והכל נשאר בגדר תכנית בלבד.

במלחמה זו, שפרצה ב-1914, נכבש שטח עמק החולה על ידי הבריטים, ועם תום המלחמה  קיבלו את המנדט על ארץ ישראל.

אולם רק ב-1923 שורטט הגבול המדויק בין תחום השלטון הבריטי והצרפתי, ואז נקבע שכל עמק החולה נכלל בשטח המנדט הבריטי. לכל אורך הזמן הזה ניהל  יהושע חנקין מטעם “הכשרת היישוב” משא ומתן עם הנהלת “החברה הסורית-עות’מאנית לחקלאות” כדי לרכוש ממנה את הזִכָּיון  על השטח, ובמהלך 1933 הגיעו הצדדים לעמק השווה. מכירת הזכיון אושרה בידי שלטונות המנדט ב-1934,  לאחר שחייבו את הכשרת היישוב למסור לפלאחים הערביים 15,000 דונם ללא כל תמורה.

   השטח כלל את האגם , ואת איזור הביצות הגדול שמצפון לו.
רכישת העמק  עוררה שמחה רבה בקרב היישוב העברי בארץ,

ותכניות גדולות להתישבות נרקמו . חברת הזכיון בנתה שני מבנים על שפת האגם בעברו המערבי, בקרבת יסוד המעלה,כדי לשכן  את  המתכננים והמהנדסים, ולהתחיל בתכנון.  לידם היה מבנה ששימש כנראה כאורווה לסוסים.   

    השטח הזה נקרא  “חצר הזכיון”, ולנהל את מפעל הזכיון נבחר נחום הורביץ, איש כפר גלעדי .